הכרעת דין בתיק תת"ע 4783-03-12

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אי ציות לרמזור אדום  בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה ונכנס לצומת בניגוד לאור האדום, בשעה שבצומת היה רכב אחר שהגיע מכיוון אחר, עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961. יובהר כי מדובר באי ציות לאור אדום בנסיבות מחמירות היות ורכבים אחרים שהגיעו מכיוון אחר כבר נכנסו לצומת, ולפיכך הוגשה הזמנה לדין.

נסיבות האירוע לגרסתו של עד התביעה היו כדלקמן: ביום 08.03.2012, שעה 17:05, נהג הנאשם באופנוע מ.ר.4931078 ברחוב צ'לנוב בתל אביב מדרום לצפון. אותה עת שררו תנאים טובים: שדה ראיה פתוח, מזג אויר שמשי ותנאי ראות טובה. עד התביעה שנהג בניידת במרחק כ-10 מטרים מהנאשם, באין כל רכב ביניהם, הבחין בנאשם שהגיע לצומת כאשר מופע הרמזור עוד לפני הגעתו היה אדום. הנאשם אשר היה בנתיב הימני הקיצוני הגיע לקו העצירה, חצה את קו העצירה ופנה ימינה בזמן שממערב הגיעו רכבים אשר נאלצו לעצור את נסיעתם ולצפור לו. עד התביעה הבחין בנאשם מבצע העבירה ובגלגלי האופנוע חוצים את קו העצירה באור אדום ושמר עמו קשר עין רצוף. משיוחסה לנאשם העבירה, טען כדלקמן: " לא שמתי לב, זה הפרנסה שלי".

הנאשם כפר במיוחס לו ונוהלו ההוכחות.

מטעם התביעה העיד רס"ל רוני מריח (להלן - השוטר), אשר הבחין בעבירה הנטענת, רשם את ההזמנה לדין (ת/1) ושרטט בסמוך למועד האירוע סקיצה המתארת את ביצוע העבירה(ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו.

דבריו של הנאשם בעת שנעצר מהווים ראשית הודיה בביצוע העבירה, שכן לא הכחיש כי ביצע את העבירה אלא טען כי לא שם לב למופע הרמזור, ואף טען כי מדובר בפרנסתו.

בעדותו בפניי, טען הנאשם כי כאשר הגיע למרחק של 5-7 מטרים מקו העצירה התחלף מופע הרמזור לצהוב. הוא המשיך בנסיעה ופנה ימינה מחשש כי אם יעצור רכב יפגע בו מאחור. הוא הוסיף והסביר כי למרות שמופע הרמזור התחלף, הוא החליט להמשיך בנסיעה היות ופנה ימינה ולא נסע ישר בצומת. הנאשם שלל כל אפשרות שעבר את הצומת באור אדום, וטען כי בינו לבין הניידת  חצצו 6 או 7 רכבים.

גרסתו של הנאשם, לפיה הסיבה להתנהלותו בעת האירוע, נבעה מהסיכון הטמון בעצירת האופנוע בעת שהאור ברמזור מתחלף, הינה בגדר "עדות כבושה", אשר לא נטענה על ידו לא בעת האירוע ולא במועד ההקראה.

הנאשם הסביר את אמרתו לאחר קרות האירוע כי " לא שם לב", כתגובה לכך שהשוטר התעקש כי הוא נסע באור אדום. הסברו זה אינו מניח את הדעת.

זאת ועוד, מעדותו של הנאשם עולה ספק אם טענתו לפיה "לא שם לב" למופע הרמזור נאמרה בתום לב. וכך טען הנאשם בעדותו: " הוא אמר שעברתי באדום , אני טוען שלא, אז אני חייב לומר שלא שמתי לב."

נדגיש כי הנאשם העיד כי במועד האירוע הכחיש כי חצה את הצומת באור אדום, אך לא העיד כי מסר לשוטר כי חצה את הצומת באור צהוב. טענה זו נולדה רק בשלב מאוחר יותר.

הנאשם טען כי בינו לבין הניידת היה מרחק של 200 מטר לערך וחצצו ביניהם 6-7 רכבים, ולפיכך השוטר לא יכול היה להבחין מה היה מופע האור ברמזור בעת  שחצה את הצומת. תמוה כיצד רוכב אופנוע אשר אמור להסתכל קדימה יכול לראות ניידת הנוסעת 6- 7 רכבים אחריו.

בחקירתו הנגדית הודה הנאשם כי בעת שפנה ימינה כלל לא ראה את הניידת, אלא הפעם האחרונה שהבחין בה הייתה בעת שעקף את הניידת במרחק של 200 מטר לפני הצומת. אני מאמינה לשוטר כי בעת שהתקרב לצומת הוא נסע אחרי הנאשם והבחין בביצוע העבירה.

עובדות נוספות התומכות בגרסת התביעה הינן הודאתו של הנאשם כי הרכבים שנסעו בשני הנתיבים משמאלו לא נכנסו לצומת במקביל אליו וגם רכבים שנסעו מאחוריו לא נכנסו לצומת, אלא הנאשם היה האחרון שנכנס לצומת. מכאן ניתן ללמוד כי רכבים אחרים עצרו עקב מופע אדום ברמזור.

עובדה נוספת התומכת בגרסת התביעה הינה הודאתו של הנאשם כי הרשה לעצמו להמשיך בנסיעה היות ופנה ימינה ולא חצה את הצומת לאורכה.

הנאשם טען בעדותו כי הצומת היה ריק ולא נסעו בו רכבים שהגיעו מכיוון מערב אשר צפרו לו. הנאשם לא העלה טענות אלה במועד האירוע ואף לא בפני הקצין הפוסל, ונימק את מחדלו זה בכך שלא ראה בשטח את השרטוט שערך השוטר. עם זאת, הטענה כי רכבים שהגיעו מכיוון מערב נכנסו לצומת וצפרו לנאשם, רשומה בדוח במפורש, כך שהסברו של הנאשם אינו מבוסס עובדתית.

בסופו של דבר, אני מאמינה כי היה לשוטר שדה ראיה טוב להבחין בביצוע העבירה היות ונסע מאחורי הנאשם ובמרחק קצר ממנו, וכי הוא הבחין במצב התנועה בצומת שכן היה בצומת בנקודת תצפית טובה, בעוד שהנאשם מיהר לעבור את הצומת. אינני סבורה כי השוטר רשם ושרטט תמונת מצב שלא הייתה ולא נבראה.

על סמך כל הדברים האלה ולאחר שהזהרתי עצמי מפני הרשעה על סמך עדות יחידה, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

חומר הראיות המקורי הוחזר לתיק התביעה.